משק בהחלמה: השיבה לעבודה אחרי טראומה של מלחמה
- Or Maroni-Cohen
- Dec 28, 2025
- 3 min read
 | מלחמת חרבות ברזל שפרצה ב-7 באוקטובר 2023, שינתה את חייהם של רבים מאיתנו. מאות אלפי חיילי.ות מילואים ולוחמים.ות נקראו לשירות ארוך ומאתגר, ורבים.ות מתקשים עם החזרה לחיים האזרחיים: לעבודה, למשפחה ולשגרה. חיילים רבים חווים קשיים נפשיים הכוללים שחיקה, חרדה, דיכאון, קושי בשינה, התקפי זעם וניתוקים. ננסה להתמקד בכתבה זו בתהליכי ההתמודדות עם השחיקה ודרכי השיקום שיכולות לעזור להשיב את הלוחמים.ות למעגל העבודה בצורה בריאה. |
ההשפעה הנפשית של המלחמה עלינו ועל המשק
מלחמת "חרבות ברזל" הביאה לגיוס מסיבי של מאות אלפי מילואימניקים, רבים מהם השאירו משפחות, עבודות וחיים אזרחיים כדי להילחם. רבים חזרו עם פצעים נפשיים: קשיים בשינה, חרדה, דיכאון, התפרצויות כעס, ריחוק מהמשפחה, קושי להתרכז בעבודה, ומקרי אובדנות מוגברים.
מבחינה כלכלית, גיוס המילואים העצום (מעל 300 אלף איש), הוציא רבים ממעגל העבודה. עסקים נסגרו, התוצר ירד, והמשק ספג מכה קשה. אבל הפגיעה הנפשית היא זו שמאיימת להשפיע לטווח ארוך: אנשים שמתקשים לחזור לעבודה בגלל טראומה תורמים פחות, משפחות מתפרקות, והעלות למשק יכולה להגיע לעשרות מיליארדי שקלים בגלל אובדן פרודוקטיביות וטיפולים.
הקרע החברתי והשפעתו על נפש הלוחמים
מעבר לפגיעה הישירה מהקרבות, הקרע החברתי מוסיף שכבה כבדה של תסכול, בדידות וכעס.
הפער מול החרדים: תחושת "בגידה" וחוסר השוויון בנטל שהפך לבעיה קיומית בזמן מלחמה ארוכה. סקרים מראים שכ-70% מהציבור היהודי הלא-חרדי תומך בשינוי הפטור, ורבים רואים בו אי-שוויון עמוק.
בקרב לוחמים ומילואימניקים, הוא יוצר תחושת נטישה: הם מסכנים חיים, משפחותיהם סובלות, והחרדים - שרובם לא משרת - ממשיכים בשגרה.
דיונים ציבוריים וחקיקה חוזרת בנושא חוקי פטור חדשים לחרדים, מעוררים זעם, ותחושה של "בגידה בלוחמים".
חברה מפולגת ומפלה, פוגעת בתחושת השייכות והמשמעות. מחקרים מראים שתחושת תמיכה חברתית נמוכה היא גורם סיכון מרכזי להתדרדרות נפשית אצל ותיקי מלחמה.
למה זה משפיע כל כך חזק דווקא על הלוחמים?
הלוחמים חוו טראומה ישירה - אובדן חברים, מראות קשים - ובנוסף, הם שבים במקרים רבים לעסק שעמד סגור מאות ימים בשנתיים האחרונות. הקטר של המשק הוא העסקים הקטנים וכ-200,000 מהם נסגרו לחודשים ארוכים במהלך המלחמה.
רבים מהלוחמים והמילואימניקים חשים שחיקה עמוקה. שירות ממושך, חשיפה למראות קשים, אובדן חברים והיעדרות מהבית יוצרים תשישות נפשית. חלק חוזרים הביתה ומגלים שהשגרה "הרגילה" מרגישה זרה.
הם מתקשים להתרכז בפגישות עבודה, להתמודד עם לחצים קטנים או אפילו ליהנות מדברים שהיו אהובים פעם. רבים מהם לא יוצאים מהבית ומהמיטה.
נתונים עדכניים על היקף התופעה:
נכון לדצמבר 2025, אגף השיקום במשרד הביטחון מטפל בכ-82,400 פצועי מערכות ישראל, מתוכם כ-22,000 נפגעים חדשים מאז פרוץ המלחמה. כ-58% מהפצועים החדשים סובלים מפגיעה נפשית, בעיקר PTSD או תגובות דחק דומות.
דרכי התמודדות:
רשת בטחון: מי שחזר מהתופת חייב לדעת שיש מסביבו אנשים שאוהבים אותו ומכילים את הקשיים שלו באהבה. האהבה הייתה ותמיד תהיה כוח של ריפוי.
התמקדות בטוב: מתמודדים עם PTSD חווים ירידה מאסיבית באנרגיות ורואים בכל מה שמסביבם איום שעלול לפגוע בהם. התמקדו עם המתמודד באירועים קטנים וחסרי משמעות שהיו טובים לאורך יומו. הרגילו אותו לראות את הטוב.
חיבור לערכים: הישרדות בשדה הקרב דורשת מהלוחם להניח בצד ערכים של הומניות ושלום. הוא נדרש לא להיהרג ולהרוג בעת הצורך. חיבור מחודש לערכיו ולאמונותיו, ישיב לו את הכוחות להתמודד עם ההווה.
היזכרות בחלום: לפני המלחמה חיינו חלום שנשכח במהלכה. החלומות שלנו מעניקים לנו תקווה וזו נותנת לנו את הכוח להתמודד עם כל קושי. הזכירו לשב מהקרב את החלומות שהיו לו לפני המלחמה.
עבר, הווה, עתיד: לפני המלחמה היו לנו חיים. המלחמה טרפה אותם, אבל עכשיו, הגיע העת להתחבר מחדש לתוכניות שתכננו, לחלומות שחלמנו, לעתיד שרקמנו לעצמנו. כשאנחנו זוכרים שהיה טוב לפני המלחמה ויהיה טוב גם אחריה, אנחנו מאפשרים למי ששב ממנה למסגר אותה בטווח זמן שיש לו התחלה, אמצע וסוף. כשהאירוע ממוסגר, ניתן להתרחק ממנו ולשוב לחיים.
העבודה על פוסט הטראומה והשיחרור ממנה תימשך זמן ממושך. אולם ניתן להשיב חלק גדול מהנפגעים.ות ממנה למעגל העבודה, באמצעים יחסית פשוטים כגון אלה המתוארים כאן.
חשוב לזכור: את.ה לא PTSD אלא את.ה מתמודד.ת עם PTSD. חלק מההתמודדות דורשת ממך לזכור מי היית לפני הפגיעה ומי את.ה רוצה לחזור להיות. הסימפטומים ניתנים לשליטה ולבקרה בטיפול מוכוון טראומה.
Comments