השתיקה בגיל ההתבגרות אינה רק "מרד" או "סירוב לתקשר". לפי הגישה הפסיכודינמית ההתפתחותית, המתבגר חייב לבחון גבולות, להגיב בהתנגדות, להרחיק, כדי לבדוק את עצמו כנפרד. טיפול באמנות נכנס כתהליך שבו השתיקה עצמה לא נתפסת כבעיה, אלא כמציאות זמנית שיש לה כבוד, ולצדה שפה אחרת שיכולה להביע ולהכיל.
